ובצומת הדרכים פגשתי גם אני את השטןבין ארבע פינות של חול מאובק ולבןהירח מעל כמו התקרב כדי להקשיבאיך את הכל אני מקריב והשטן יודע לב

המקום שלנו הולך ונעלםכל חלקה טובה נתפסת לפתעעל ידי מנוול שהגיע הרגע שעות אבודות מצטברות לימיםשנים של חיפוש ותקווהמגלים מחדש בכל פעםשמאחורי כל פינה מחכה

שני מטר באוויר על סולם
מפקיר את עצמי למגע שלה
על המתכת הקרה

החיים האלה מכהאני פותח את המקרר ומוציא זריקהשותה מיץ תפוזים ולא כי טעיםוישן גם בכפיה לפעמים נושרות שיערותואין חיים מחוץ לארון התרופותכל המיץ של הזבל

הכל כל כך קלאפילו לטרגדיה אין כבר משקלהדמעות לא נושרות לרצפהכשאני עצוב בחלל אין נטל כבד מנשואשום שבר לא הולך לבואאני יכול רק לשנוא את

כמה חסרים לנו פהטרובדורים של רגשכמה מעט נשארואבירים של חולשה צמאים לנדיבותםשל פטרוני הרגשאנחנו מתבצריםמאחורי דממה מסתכלים בעינייםאבל לא רואיםלגיון זריםשל הכחשה כמה חסרים לנו

יש סוג של ירוק שאת לא מכירהמהזן שפוקח עינייםירוק שמזמן לא נראהוגם לא ייראה לבינתיים שגורם לך לשאוף מלוא ריאותולשכב(ולזרוק את עצמך) על הגבשאפשר להביט

(לפעמים זה נראה ש)מרוב ימי אבלאין ימים שמחיםמרוב דקות דומייהאין עוד קול בעולםמרוב עצרות זיכרוןבא רק לשכוח לכל אחד 15 דקות תהילהודקה אחת של דומיהלכל

הלוואי ויכולתי למות בשבילךרק כדי שתדעי באמתואז תתחרטי על כל מה שהיהאבל אני כבר אהיה מת חומת הברזל שלך ודאי תיסדקועולמך הרֶאי ישברותרגישי איך דמעות

רוצה לזוז אך משותקכאב עמום בתוך תיבת תהודהלא לקרוע חוט דקשמתפתל אצלך בחשכה יצורים שמימיים על מפה ורודהמתאדים אל תוך המציאותבתנועה אחת חדהשריר שניתז בפראות

פרצוף תחתאתה מביט עליבמבט מוזרחצי מזהה איזה מעוות אתהאתה מתקלףכמו בובה שרופהאתה לא דומה אתה מתחתלכל ביקורתתראה איךהעיניים שלהם זזות איך לא איכפת לךשהם בוהים

יש נביא זעם בעיר, הוא מפזר הבטחותבמעיל שחור וכובע עם שוליים, שמסתירים את אלוהים מן העיןהוא נושא למעננו תפילות שקר, שרק נוסיף להתענות את כולם

שיר משנת 1998 אורי בן 17 כתב לאבא אליעז שיר ליום ההולדת לאבא שלי יש סולם לאבא שלי יש סולםשמגיע לי עד הלבלפעמים זה נעים,

אתה יושב וחולםזורק מילים על הדףחושב שזו האמתאז תעלה את הרף לא אל תוסיף עוד משקלואל תשקול ת’מיליםתגיד מה שהתכוונתללא חרוזים תשמעוהוא הואהוא קורא לכם

חמין צולנטקובה קובהטוסט צניםמי אומר צנים רק הפלצניםסוכרייה מציצהכותונת חולצה

לי יש קבוקיםולך יש פראדהאני רוצה חיבוקיםאבל גם רוצה פראדה ויותר מהכל, יותר מכולםאוהבת להיות איתך סתם תני לי ת’יגוארקחי את הכלבהבטחת כבר מפבוארמה אני

אני מזהיר מראש זה סיפור אמיתי אך מופרךעל בחורה עם רקורד מלוכלךשבמו ידיה זרקה את חייה לפח איך כל בחור נורמלי ממנה ברחוכל קשר בחייה

רגע אחרי פנים. לילה. בחורה בת 30זאת אני. נעים להכיר.דירה קטנה ומעוצבת, מתאימה לרווקה,מתאימה לי. דפיקה מצלצלתהשעה מאוחרתובכל זאת לא מבררתרק פותחת קצת הדלתמותחת השרשרת

איש בלי חלוםיושב מול מסךמקליד מילים ריקותלתוך דף חלק איש בלי חלוםחושב מחשבות קצרותעל דברים רחוקיםשאינם באמת איש בלי חלוםכותב שירים יפיםבשלוש שורות איש בלי

בפנים שלךבא לי שתשבי מול המסך ותראי אותי מככבותרגישי איך הפה שלך מתחיל להרקבאיך הדמעות כמו חומצהשורפות את הפניםשהיו פעם יפות שתרגישי כמה חמוץהוא טעם

הרגע הטוב ביותרהיה כשצרחת עליכשפחדתי שאולי תהיה אליםשתשפוך עלי את מה שבפנים מצליחה להתגבררק עם הפחד הרגעיעל מחשבות של עתיד מלא בצלליםעל אלמנה צעירה מוקפת

אתה יושב וחולםזורק מילים על הדףחושב שזו האמתאז תעלה את הרף לא אל תוסיף עוד משקלואל תשקול ת’מיליםתגיד מה שהתכוונתללא חרוזים תשמעוהוא הואהוא קורא לכם