אורי
איך מתחילים להספיד אותך? איך אומרים עליך מילים אחרונות כשעוד יש לי כל כך הרבה דברים להגיד לך? איך אומרים לך שלום, סופי כזה, כשעוד כל כך בא לי לראות אותך?
וזה רק באשמתך אורי. רק בגלל שאתה בנאדם שרוצים להיות בקרבתו כל הזמן, לספוג מה”אוריות” שלך. השלווה הזאת שאי אפשר לפצח אותה ואי אפשר לרכוש אותה, אפשר רק לקנא בה. הקסם הזה, הניצוץ שגורם לכולם להתאהב בך. וזה לא משהו מתאמץ כזה, אתה מעולם לא ניסית להרשים מישהו, אתה פשוט עשית את זה בדרכך הכנה, “הקולית” והבלתי אמצעית.
השלןןה הזאת שלך שהייתה כמו מדורה נעימה שכולם התקבצו סביבה כדי להתחמם ולספוג ממנה קצת והתבטאה בכישרון שלך הבלתי נגמר שלך לעשות כל מה שאתה רוצה בין אם זה לכתוב את המוזיקה המדהימה שלך ובין אם זה להכין תחתיות לכוסות באחה”צ משעמם במיוחד.
הכי אהבתי את הרעיונות המטופשים שלנו וכמה היינו עפים איתם. כמו לשמשל: מי יהיה יותר טעים – דובון איכפת לי במרינדה או דרדס מטוגן בפנקו. וכן אפילו ברגעים האלה לא שכחת את האוכל.
אוריל’ה שלי, היית הבנאדם היפה. פשוט ככה הציניות פסחה עליך בזכות זה שהכלת בתוכך את כל מה שיפה במין האנושי – פרסומת לאדם מושלם. אורי, היית הטוב ביותר מבינינו ותמיד תשאר כזה. אני אזכור אותך ובעיקר אחיה אותך ותמיד תמיד אוהב אותך.
