אורילה אהוב שלי. בעוד שעתיים ימלאו לך 38 בעולם שלנו , שהותרת מאחוריך.
בעוד חמישה ימים ימלאו לך שבע במקומך החדש המופלא, המופשט, הרב ממדי והנצחי אליו עברת.
רציתי להגיד לך תודה . תודה על מי שהיית ועל מי שאתה עדיין עבורי. תודה על כל שנתת לי, ששיתפת אותי בדרך חייך , בהוויה שלך שבטובך חשפת. על שבחרת בנו, באמא ובי, וזימנת גם את תומר – להיות המשפחה שלך. על היכולת המופלאה שלך להיות ילד/אדם כל כך עשיר נפש. ברכת אותנו בשפע שלך ,ביכולת הראיה הרחבה שלך , בטוב שבך -ביושר. עיני הילד היו פעורות לעולם תמיד, ובחוכמת חיים נדירה הצלחת לשמר את הילד שבך ולשזור מציאות ופנטזיה. פיזי ומטפיזי.
אוריל’ה אהוב. תודה על האהבה הטהורה , העל זמנית שהבאת לחיינו. האהבה שלך, הזרועות הפרושות לרווחה לחיבוק , והחיוך שלך הפתוח . איזו נשמה מכילה אתה, רחבה ומופשטת.
פתחת לנו שער עצום מימדים ללא פחד, ללא רוע, מישיר מבט ללב האדם באשר הוא.
אורייייייי
היית ילד מדהים-ילד צבעוני בכל גווני הקשת. ומעבר. סקרן, אוהב, חכם ובעיקר נדיב. נדיבות נדירה במיוחד כשמדובר בילד. באופן מופלא ילד שלי, הצלחת לשמר ולטפח – בתבונה ועדינות, את הנדיבות שבך. רוחב הלב שלך כפשוטו , הרחיב עוד ועוד גם כשצמחת, עד יומך האחרון. אפילו הסרטן לא נגס בו.
אתה יודע אורי שלי, מימד הזמן נעלם מחיינו יחד עם גופך הגשמי. יום, לילה, שבוע או חודש , שנה, שנים . וכמילות השיר שלך מישהו לחץ פאוז ואנחנו הושלכנו מחוץ לזמן. מעולם לא חשבנו שהאין, ההעדר , יכול להיות נוכח כל כך , מוחשי, הווה מלא הוד.
בזכותך אהוב, אני מביט לחיים בעיניים, כפי שאתה באומץ טענת-חייבים להישיר מבט אל המוות כדי לבחור בחיים. גם על התובנה הזו- תודה.
הגעגוע צומח וצומח כמו עובר נצחי. יקום שלם של געגוע חובק אותנו, ובזכותך אנחנו לא טובעים בו.
ילד שלנו מזל טוב באשר הינך. אתה פלא גדול .קיומך בעולם נשמר בזכותך ובזכות האהבה שנטעת בכל כך הרבה לבבות. אתה קיים בענק, וההעדר הפיזי שלך צורח מרוב כאב אבל חי ונושם אתנו.
בשמי אורילה ובשם האוהבים אותך אני מודה לך באהבה גדולה. אתה מהות האהבה בעיני.
