המקום שלנו הולך ונעלם
כל חלקה טובה נתפסת לפתע
על ידי מנוול שהגיע הרגע
שעות אבודות מצטברות לימים
שנים של חיפוש ותקווה
מגלים מחדש בכל פעם
שמאחורי כל פינה מחכה אכזבה
זו זכותנו הטבעית
כי כאן הוא ביתנו
מגיע לנו מקום חניה לידינו
כאן בעיר דורסת יושביה
עטים נשרים בחולצות כפתורים
ומספיק שבאדום אתה רק נוגע
עוד תשלם בגדול על כל הפשעים
זו זכותנו הטבעית…
כחול ולבן הוא לא הצבע שלי
לפחות לא בזמן האחרון
אולי אין לי מזל, אולי אני שלילי
אבל נמאס לי,
אני הולך לחנות בחניון
שעות אבודות מצטברות לימים
שנים של חיפוש ואכזבה
איך את חיינו אנחנו מבזבזים
על אשליות של תקווה